שר הכלכלה נפתלי בנט יביא ביום ראשון הקרוב למליאת הממשלה הצעת החלטה המחייבת את משרדי הכלכלה וראש הממשלה, להגיש בהקדם הצעת חוק שתקדם את שילובם של עובדים חרדים בשירות המדינה.

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 1994 מיום 15.7.2010 ומספר 638 מיום 28.7.2013 ובמטרה לקדם את שילוב של הציבור החרדי בשוק העבודה ובכך לשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק ולהוביל לצמצום אי השוויון והפערים החברתיים, מקדם השר בנט חוק שיאפשר מתן העדפה בקבלה למשרות בשירות המדינה לגברים בני האוכלוסייה החרדית.

ההחלטה תקבע להטיל על משרד ראש הממשלה בתיאום עם משרד הכלכלה, לגבש ולהפיץ עד ליום ראשון, ט"ו בתמוז התשע"ד, 13.7.2014 תזכיר חוק שיאפשר מתן העדפה בקבלה למשרות בשירות המדינה לגברים בני האוכלוסייה החרדית.
חשוב לציין כי שילוב גברים חרדים בשוק התעסוקה הנו מיעדיו המרכזיים של משרד הכלכלה בראשותו של השר בנט והוא מתבצע מגוון ערוצים לעמידה ביעד זה. נוכח זאת, הממשלה לא יכולה להצהיר על רצונה בקידום מגזר זה, ואף לעודד ולתמרץ מעסיקים במשק, כאשר בשירות הציבורי עצמו, מגזר זה כמעט ואינו מיוצג ביחס לגודלו באוכלוסיה.

שר הכלכלה נפתלי בנט אמר: ״אני מטיף למעסיקים כל הזמן: קחו חרדים. זה ישתלם לכם. אבל, אצלנו בבית, בשירות הציבורי – פשוט לא רואים חרדים. חרדים שאני מדבר אתם אומרים לי שהם לא מצליחים להתקבל לשירות הציבורי, גם כאשר הם עומדים בקריטריונים. גם המגזר הציבורי צריך להבין את היכולות המדהימות של הציבור הזה, ולכן צריך לתת להם דחיפה".

בנוסף הוסיף שר הכלכלה ואמר: אנחנו מקדמים תוכניות ארוכות טווח שיביאו לקליטת חרדים בתכניות מצטיינים ומתמחים למדינה, אבל נדרש שינוי עומק חקיקתי מיידי, כדי שנוכל כבר עכשיו להתחיל ולתעדף חרדים כדי לאזן את המצב האבסורדי בו אנו נמצאים כעת. אני מקווה שבעוד שנה מהיום, כשאלך במסדרונות משרד הכלכלה, אראה חרדים המשובצים בתפקידי מפתח במשרד. החרדים יקבלו סוף סוף הזדמנות לקחת חלק בשירות הציבורי, בקביעת מדיניות מקצועית ובקבלת החלטות״.

רקע כללי ונתונים:
בישראל, שיעורי ההשתתפות של גברים חרדים בעולם העבודה נמוכים בהרבה משיעורי ההשתתפות בעולם העבודה של האוכלוסייה הכללית, כפי שעולה מהנתונים הבאים:

· מסקר ככוח אדם עולה, כי נכון לרבעון הראשון של שנת 2014 שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 44.5% והוא נמוך באופן משמעותי משיעור התעסוקה הכללי של גברים בגילאי העבודה (25-64) העומד על כ 81%. שיעור תעסוקה זה רחוק באופן משמעותי מן היעד אשר הציבה הממשלה לשנת 2020 בהחלטת הממשלה 1994 מיום 2010, אשר עומד על 63%.
· על פי נתוני סקר כוח האדם לשנת 2011, גם מקרב הגברים החרדים המועסקים, שיעור המועסקים במשרות חלקיות גבוה משמעותית– 16% למול 5.7% בלבד בציבור הכללי.

על פי נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011 (עיבודי מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה): מתוך אוכלוסיית הגברים המועסקים בענף המינהל הציבורי (משרדי ממשלה, שלטון מקומי), רק כ – 1% הינם חרדים. זאת, בהשוואה לשיעור החרדים באוכלוסייה, העומד על בין 8% ל – 10% (כתלות בהגדרה). נתונים אלו, לצד עדויות מחקריות שונות על קשייהם של בני המגזר החרדי להשתלב בהצלחה במקומות עבודה מגוונים (ובפרט בשירות המדינה), מצביעים על הצורך בקידום ייצוגם ההולם של גברים חרדים בשירות המדינה. מניתוח כלל החסמים העומדים בפני גברים חרדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה, עולות מספר נקודות מרכזיות:
· חסם הכשרתי והעדר כישורים תעסוקתיים הנובעים מאופי מערכת החינוך החרדית
· חסם תרבותי, הנובע מנורמות חברתיות בציבור החרדי המקדשות את לימוד התורה ואינן מעודדות יציאה לעבודה
· חסם כלכלי – יציאה לעבודה איננה משתלמת כלכלית בחלק מן המקרים, וזאת לאור מערך הקצבאות והתמריצים להם זוכים בני ישיבה, המקדישים את עיתותיהם ללימוד תורה.
כאמור, אחד מן החסמים המרכזיים העומדים בפני גברים חרדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה הינו העדר הכשרה תעסוקתית רלוונטית. המענה לאתגר זה מתבצע בשנים האחרונות הן באמצעות מסגרות אקדמיות ייעודיות לציבור החרדי, והן באמצעות כלי הכשרה של משרד הכלכלה. כלים אלו זוכים להצלחה, ובשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית בשיעור הגברים הלומדים במסגרות אקדמיות ואחרות, והמעוניינים להשתלב בשוק העבודה.

עם זאת, גם לאחר קבלת ההכשרה, נתקלים חרדים רבים בקושי למצוא עבודה. מחקר שערך מינהל מחקר וכלכלה ("השתלבות אקדמאים חרדים בשוק העבודה", רעות מרציאנו וד"ר דן קאופמן) מצא כי בוגרים חרדים של מסגרות אקדמיות מתקשים למצוא עבודה בהשוואה למקביליהם שאינם חרדים. קושי זה בא לידי ביטוי הן במענה נמוך יותר לפניות, הן במשך חיפוש עבודה ארוך יותר, והן בשכר נמוך יותר לאחר מציאת המשרה. קשיים אלו עשויים לקטוע באיבה את המגמה הברוכה של השתלבות בעולם התעסוקה במגזר החרדי.

מתוך הכרה בחשיבות השתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, קבעה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מספר 1994 מיום 15.7.2010 יעדי תעסוקה לאוכלוסייה החרדית לשנים 2010-2020 והקצתה למעלה כ-484 מלש"ח על פני חמש שנים (החל משנת 2013 ועד סוף שנת 2017), לטובת כלים וצעדים שנועדו לשילוב של האוכלוסייה החרדית בתעסוקה, בדגש על כלים שמטרתם העצמת והכשרת הפרט.

בנוסף במסגרת החלטת הממשלה 638 מיום 28.7.2013 הוטל על שר הכלכלה, באמצעות הממונה על התעסוקה, ושר האוצר באמצעות הממונה על התקציבים, לגבש ולהתחיל בהפעלתה של תכנית לשילוב בתעסוקה של גברים חרדים אשר קיבלו בשנים האחרונות פטור או שעתידים לקבל פטור מחובת שירות סדיר בהתאם לתיקון מספר 19 לחוק שירות ביטחון, התשמ"ו – 1986 ("מתווה השוויון בנטל") ושל חרדים המשרתים בצה"ל ובשירות האזרחי להשתלב בתעסוקה.

החלטות הממשלה האמורות והתכניות שהוצאו אל הפועל מכוחן הינן צעד משמעותי בכיוון הרצוי, אך נדרשים מהלכים משלימים וממוקדים גם מצד המעסיקים לעידוד שילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה. שירות המדינה, כאחד מן המעסיקים הגדולים במשק, אינו יוצא דופן מבחינה זו.

ייצוגם ההולם של גברים חרדים בשירות המדינה יתרום להעלאת אחוז החרדים המועסקים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך וישפר את שיעורי תעסוקת החרדים מן הסיבות הבאות:

א. קביעת העדפה מתקנת מאפשרת למדינה, כמעסיק הגדול ביותר, למנף את מאגר המשרות האדיר שנמצא בידיה, במטרה לשנות דפוסי התנהגות חברתית של כלל ציבור המעסיקים והציבור החרדי עצמו.
ב. שילוב הציבור החרדי בתפקידים בשירות הציבורי יהווה "מכפיל כוח" ויאפשר משיכה של מועסקים חרדים נוספים לשירות המדינה ולענפים אחרים במשק.
ג. המהלך עשוי להגביר את מגמת ההשתלבות בלימודים האקדמיים בציבור החרדי, לאור הידיעה כי לימודים אלו מאפשרים השתלבות במשרות איכות בשירות הציבורי.

הצעדים המוצעים בהחלטה זו יתרמו לקידום תעסוקת החרדים בשירות הציבורי ויאפשרו את השתלבותם בשוק העבודה.